המגזר השלישי מזוהה עם פעילות של ארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"רים) הפועלים למען מטרות שונות. שם זה מבדיל אותם משני המגזרים העיקריים במדינה – המגזר העסקי, הפועל למטרות רווח, והמגזר הציבורי, הכולל את מוסדות המדינה והרשויות המקומיות.
המגזר השלישי פועל במבנה התאגדות בעיקר כעמותה וחל"צ. הוא פועל בקרב ארגונים הפועלים בתחום הבריאות, הרווחה, החינוך והתרבות, הדת והספורט, איכות הסביבה וכו'.
למרות המגוון הרב של תחומים הנכללים בפעילות של המגזר השלישי, ניתן למצוא מספר מכנים משותפים המאפיינים מגזר זה – הרצון לפעול ולעזור במקומות שבהם המדינה אינה מספקת פתרונות ממשיים או הגנה מספקת לאזרח, פעילות למען מטרות חברתיות המטיבות עם הכלל, פעילות התנדבותית והתבססות על כספי תרומות.
חלקם של ארגוני המגזר השלישי גדול בעיקר בשלושת התחומים העיקריים שמדיניות הרווחה מספקת בהם שירותים לאוכלוסייה: חינוך, בריאות ושירותי הרווחה האישיים.
חינוך – עם הזמן, ממעורבות מעטה של ארגונים ספורים במערכת החינוך גדלה מעורבותם של ארגוני המגזר השלישי במידה ניכרת. בשנים האחרונות עמותות, קרנות, ארגונים לתועלת הציבור רבים לוקחים חלק פעיל במערכת החינוך.
רווחה– מאז ומתמיד היו שירותי הרווחה בישראל מושתתים על שיתוף פעולה עם גופים לא- ממשלתיים. בעשורים האחרונים מגמה זו גברה, ולפי הערכה של משרד הרווחה כיום מרבית שירותי הרווחה בישראל ניתנים על ידי גורמים חוץ-ממשלתיים, ובכללם רשויות מקומיות, ארגוני המגזר השלישי וגופים עסקיים.
בריאות – המגזר השלישי מעורב בטיפול ומניעה בכל הנוגע לבריאות נפשית ופיזית, בכללם ארגונים שמציעים שירותים לחולים במחלה מסוימת (דוגמת האגודה למלחמה בסרטן) ארגונים אחרים פועלים במאמץ להגן על הציבור הקשור אליהם ולהיטיב את מצבו (דוגמת הארגונים המסייעים לנכים ודואגים לזכויותיהם), ואחרים מספקים סיוע והשאלת ציוד (דוגמת עמותת יד שרה). בנוסף קיימות עמותות או חברות לתועלת הציבור (חל"צ) שהקימו בתי אבות לאוכלוסיות שונות וכו'.
התאגדות גופים אלו (עמותות וחל"צ) מתאפשרת במסגרות המפוקחות על ידי רשם התאגידים.
רשם העמותות אחראי על פיקוח ואישור עמותות. רשם החברות ורשם ההקדשות אחראיים על פיקוח ורישום חל"צ. פיקוח זה בא להבטיח ששימוש בתרומות וכספים שמגיעים לארגונים אלו אכן יועד למטרות שלשמם הם גיוסו, נתרמו וכו' .
רישום עמותה:
רישום עמותה יכול שיעשה בשני מסלולים-
מסלול מקוצר – עמותות שמאמצות את התקנון המצוי על פי התוספת הראשונה לחוק העמותות.
מסלול רגיל – רישום עמותה עם תקנון מיוחד במסגרתו נדרשת בחינת סעיפי התקנון על ידי רשם העמותות.
ניהול עמותה: באתר רשם העמותות מפורסמות הנחיות להתנהלות עמותות, עיקרי ההנחיות:
מבנה מוסדות העמותה-
- אסיפה כללית – גוף הכולל את כל חברי העמותה. האספה תתכנס במועדים הקבועים בתקנונה.
- ועד העמותה – ינהל את ענייני העמותה. חברי העמותה נבחרים על ידי האספה הכללית.
- ועדת ביקורת – או גוף מבקר באחריות הוועד לתת כלי בידי וועדת הביקורת שיאפשר לה למלא את תפקידה כפי שיוחד בחוק.
- מבקר פנימי -נדרש בעמותות שמחזור פעילותן עולה על 10 מיליון ₪ בשנת 2013 ( הסכום מתעדכן מידי שנה)
- רואה חשבון מבקר, נדרש בעמותות שמחזורן הכספי עולה על 1.2 מיליון ₪.
עמותה רשאית לייסד מוסדות נוספים לפי הצורך.
העמותה מחויבת להגיש אחת לשנה דוח כספי ודוח מילולי על נספחיו לרשם העמותות, עמידה בחובה זו ובמועד, מקנה לעמותה אישור ניהול תקין הנדרש על ידי גופים מתקצבים ותורמים. עמותה אשר התנהלותה הייתה תקינה במשך שנתיים, זכאית לפנות בשנת קיומה השלישית לרשות המיסים לקבלת אישור להכרה על פי סעיף 46 לעניין הכרה בתרומות לתורם לצורך זיכוי ממס.
חברה לתועלת הציבור (חל"צ) הינה צורת התאגדות כחברה אשר מטרותיה אינן שונות ממטרות העמותה. התאגדות זו נפוצה בגופים גדולים אשר מבקשים לנהל מערכת עם בקרה יותר הדוקה, ולהן מערכות ניהול מורכבות. חל"צ מדווח לרשם ההקדשות בדומה לעמותה. אותם הכללים חלים על החל"צ ביחס לאישור ניהול תקין ואישור על פי סעיף 46.
פירמת הטיס גרינבאום ושות' מתמחה במתן שירות למגזר השלישי במגוון פעילותו כמתואר במאמר זה.
